תיאוריה X ותיאוריה Y של מקגרגור? היא אחת השיטות הפשוטות בניהול אבל גם הכי מסקרנת הקשורה לניהול אנשים. אז ככה, מדובר בשתי גישות ניהוליות ממש הפוכות, והן בעצם משקפות איך מנהלים תופסים את העובדים שלהם ואיך זה משפיע על היחס אליהם. ת'אמת? זה קטע די מדהים.
תיאוריה X – תכלס, לא סומכים על העובדים
אז בתיאוריה הזאת המנהלים בגישה: "העובדים? הם עצלנים, לא אוהבים לעבוד. הם רק רוצים כסף, ומה שיותר מהר לחזור הביתה לנטפליקס". מה זה אומר בפועל?
- הם מניחים שאנשים עצלנים, שצריך לשים עליהם עין כל הזמן כי אחרת הם יחליקו.
- העובדים לא רוצים שום אחריות על הראש שלהם, רק שיגידו להם מה לעשות וזהו.
- בקיצור, צריך לנהל אותם ביד קשה, עם פיקוח קרוב ותמריצים כמו בונוסים או… עונשים.
הגישה הזאת מתאימה בול למקומות כמו מפעלים, פסי ייצור, או עבודות טכניות שבהן צריך ביצוע מדויק ומהיר.
אבל…
כן, תמיד יש אבל. הגישה הזאת עלולה לגרום לעובדים להרגיש כמו רובוטים. אין פה יותר מדי מקום ליצירתיות, לשיפור עצמי או סתם להרגשה טובה.
תיאוריה Y – עובדים הם בני אדם (מפתיע, נכון?)
בתיאוריה Y המנהלים באים בגישה הרבה יותר חיובית ואומרים: "העובדים שלנו רוצים לעבוד. לא כי חייבים, אלא כי זה נותן להם תחושת סיפוק".
אז איך זה נראה?
- העובדים שואפים לקחת אחריות.
- הם אוהבים לחשוב מחוץ לקופסה, להביא רעיונות חדשים, להתפתח.
- במקום להגיד להם מה לעשות כל הזמן, נותנים להם חופש פעולה וסומכים עליהם.
זאת גישה שעובדת מעולה בחברות טכנולוגיה, סטארטאפים, ומקומות שבהם יצירתיות ויוזמה אישית הן שם המשחק.
אבל…
זה לא מתאים לכל מקום. יש עובדים שדווקא מעדיפים שלא לשבור את הראש ורק לקבל הנחיות ברורות. גם למנהלים זה לא תמיד פשוט – צריך הרבה מיומנויות תקשורת ואמון כדי שזה יצליח.
X או Y? מה כדאי לבחור?
אין פה תשובה אחת נכונה. זה תלוי.
יש עבודות (כמו פסי ייצור) שבהן תיאוריה X היא לגמרי במקום. אבל יש גם מקומות (כמו סטארטאפים) שבהם תיאוריה Y היא יותר מתאימה.
ובסופו של דבר?
הכי טוב זה לשלב בין השתיים. לפעמים צריך לתת לעובדים קצת "X" ולפעמים לתת להם "Y". תלוי מי הם, במה הם עוסקים, ואיך הם מגיבים.
מנהל / בעל עסק? את קורס הניהול שלנו להצלחה ותוצאות, אתה ממש חייב כדי לקפוץ לשלב הבא, כנס עכשיו! לחץ כאן
גיא בוארון 