כך תשנה את היעדים לטובת תוצאות מדהימות!

מחקר שנעשה לאחרונה על ידי מנהלת התפעול בחברת Hintsa בניסוי חברתי תועדו תשובות לשאלה "מה שלומך?" במהלך שבוע. לפי הספירה שלה, כ- 8 מתוך 10 אנשים אמרו, "עסוק".

המגמה הרווחת היא ככל שאתה עסוק ככה אתה יותר פרודוקטיבי, מייצר, חשוב וחיוני לעסק או לאירגון בו אתה עובד. תהליכי המדידיה בחברות נשענו במשך שנים על ביצועים פר זמן או מועסקות – כמה שעות עבודה עשית היום, כמה ימי מחלה לקח העובד במשך השנה, האם היה מספיק מחויב לאירגון, כמות המשימות או הפרויקטים שעשית ועוד מדדים שלמעשה לא מסתכלים על השורה התחתונה אלא על עצם העיסוק של העובד.

כאדם צריך לכתוב את אותו המכתב למאה אנשים שונים, הוא יכול להיות מאוד עסוק ולרשום אותו מאה פעם על דפים, אבל האם הוא היה יעיל בתוצאה מול אדם אחר שהקליד והדפיס את אותו המכתב על גבי מחשב במאה עותקים? הפער הנובע הוא על עצם מדידת היעד, כלומר אם היעד היה להדפיס מאה עותקים, שני העובדים עמדו ביעד, אחד היה מאוד עסוק והשני פחות, אבל היעד הושג בשני המקרים, אם היעד היה להגיש מאה עותקים תוך רבע שעה, זה כבר היה מאתגר את העובד הראשון וכנראה שלא היה עומד ביעד.

כשאירגון מבצע טרנספורמציה לכיון מדידת ביצועים ותפוקות ולא על מדידת רמת המועסקות של העובד, אנחנו נזהה שיפור ניכר בתוצרים. ניקח דוג':

חברת הייטק יכולה להגדיר את המדידה הבאה: "לסיים פרויקטים להקמת מוצר פרימיום תוך שלושה חודשים ללא תקלות משמעותית ובשביעות רצון גבוהה" אחלה של יעד לכאורה, פרויקט המביא ערך אירגוני, סגור בזמן ואולי גם ראלי. אבל למעשה היעד לא מכוון כלל לתוצאה שאנחנו רוצים להשיג. למעשה האירגון הוא לא פילונטרופ במקרה הזה, חברת הייטק רוצה להשיג יותר כסף ותוצאות למשקעים שלה, ככה שנרצה להגדיר תוצאות מכוונות למטרה זו, והיעד צריך להיות מול תוצאות בפעול של רווחיות, כמות משתמשים משלמים במוצר, הקטנת הוצאות תפעוליות, ומתוך זה ייגזרו למעשה הפרויקטים של אותו אדם / צוות לטובת הצלחת היעד.

בעל עסק? אתה חייב להרחיב את ארגז הכלים שלך לטובת ניהול נכון יותר. כנס עכשיו לקורס שלנו וצרוך מידית תוכן משמעותי!

כתיבת תגובה