בחודשים האחרונים, בעקבות הסערות הכלכליות והחברתיות שסביבנו, חברת המידע העסקי Coface BDI ערכה סקר רחב בקרב כ‑400 מנהלים ועסקים בישראל שמצביע על תמונת מצב כנה ובלתי מתייפייפת לגבי מה קורה מאחורי הקלעים של הניהול והאנושיות במקום העבודה.
לפני שאפרט מה למדתי מהתוצאות הללו, חשוב לי לומר דבר אחד ברור:
אנחנו לא במדע מדויק. אנחנו בעבודה עם אנשים — וזה דורש רגישות ולא רק נתונים.
המציאות לפי המספרים
📉 1. מצב הרוח של המנהלים והעובדים נפגע
כ‑37% מהמנהלים דיווחו על פגיעה בתפקוד ובביצועים שלהם בעבודה — לא בגלל שהם לא מקצוענים, אלא בגלל עומס רגשי, חוסר שיגרה ותחושת חוסר ביטחון מתמשכת.
זה לא "נתון יבש" — זה אומר שבפנים של האנשים שיושבים סביב שולחן הישיבות יש עייפות. יש חוסר שינה, יש מתחים שמקורם גם מחוץ למשרד.
😐 2. רוב המנהלים עדיין שומרים על אופטימיות
כ‑54% מהמנהלים טוענים שהם עדיין שומרים על אופטימיות, למרות הקשיים.
וזה חשוב — לא כי הכל טוב, אלא כי תקווה היא כלי ניהולי עצום. אבל אפילו עם התקווה הזו, יש 49% שמדווחים על שינוי שלילי באיכות השינה, וזה לא דבר קטן — כי שינה טובה היא הבסיס לכל החלטה טובה.
המסקנות האישיות שלי — זה לא רק מספרים
אני לא רואה את הסקר הזה כ"הוכחה סטטיסטית" לבעיה מסוימת — אני רואה בו תמרור אזהרה ואפשרות ללמוד איך לנהל אנשים בתקופה שבה אף אחד לא מרגיש בטוח לחלוטין.
📌 תובנה 1 — ניהול רווחה הוא לא גימיק, זה אסטרטגיה
הסקר מראה שכמעט 60% מהחברות לא נקטו פעולות שיכולות לשפר את מצב הרוח של העובדים, למרות שהם כבר רואים שמשהו לא עובד.
זו טעות גדולה.
הרווחה של העובדים לא צריכה להיות מתויגת כ"משהו נחמד" — היא חלק מהתפוקה והתרבות בארגון.
מנהלים צריכים להפסיק לחשוב ש"רווחה" זה פיצות אחרי שעות עבודה. זה צריך להיות חלק מהשגרה: שיחות כנות, תמיכה, זמן איכות אמיתי — לא רק בונוסים.
📌 תובנה 2 — מנהלים חייבים להכיר בכך שגם הם בני אדם
37% מהמנהלים דיווחו על פגיעה בתפקוד — וזה לא עניין קטן.
כשאנחנו מתעלמים מהעובדה שמנהלים גם הם עוברים ימים קשים, אנחנו יוצרים עמדה לא אמפתית שמובילה לשחיקה ולטווח קצר גם לאובדן כישרונות.
ניהול טוב היום הוא הכרה באנושיות של כל חברי הצוות — כולל של עצמנו.
📌 תובנה 3 — תקשורת פתוחה יוצרת אמון
הסקר אינו מדבר רק על רגשות — הוא גם מראה שלמרות הקושי, עדיין יש רצון לשמור על אופטימיות.
אבל אופטימיות בלי תקשורת פתוחה היא כמו בנייה על חול.
מנהלים צריכים:
- לדבר בגלוי על מה שקורה בארגון
- להכיל שאלות קשות
- להסביר כיווני פעולה בצורה ברורה
כאשר עובדים מרגישים שמקשיבים להם — גם אם הפתרון לא ברור — זה מייצר תחושת שייכות.
המלצות מעשיות למנהלים וחברות (שלא תמיד אומרים בקולות)
✔️ 1. בנו תכנית תמיכה רגשית שוטפת
לא רק בימי "חג חזרה לעבודה" — אלא גם באמצע השבוע הרגיל.
שיחות אישיות, קבוצות תמיכה, זמן לשיח על לחץ — זה לא "מפנק", זה נדרש.
✔️ 2. אפשרו גמישות אמיתית (לא רק מילה יפה)
הסקר אינו מדבר במפורש על עבודה היברידית, אבל ברור שהמציאות מחייבת התאמות בכל הקשור לאיזון עבודה‑חיים.
גמישות לא פוגעת בפרודוקטיביות — היא משפרת תחושת שליטה וביטחון, שמובילה לתוצאות טובות יותר.
✔️ 3. למדו לזהות סימני שחיקה מוקדמים
כשמנהלים מדווחים על פגיעה בתפקוד — זו לא דרמה, זו בחינה מחודשת של אופן הניהול.
שאלו שאלות כמו:
- מתי עובד מרגיש שהוא נותן את המיטב שלו?
- מה פוגע לו בשגרה?
- איך אפשר לשפר את התחושה ביום‑יום?
✔️ 4. עשו תהליכי משוב עקביים, לא רק פעם בשנה
חברות שמקשיבות באופן רציף — לא רק באירועים גדולים — הן אלו שבונות צוותים מגובשים ועמידים יותר.
לסיכום — זה לא בעיה של "עסקים" או "כסף" — זו בעיה של אנשים
הנתונים של Coface BDI מזכירים לנו משהו חשוב:
בסוף היום — חברה היא לא מכונה. היא קהילה של אנשים עם רגשות, חששות וחוזקות. עבודה טובה נמדדת לא רק ב‑ROI, אלא גם ביכולת של החברה לתמוך באנושיות שבפנים.
ניהול נכון היום דורש רגישות, תקשורת ופעולה אמיתית. כשאנחנו לומדים לזהות את זה — האנשים שבארגון לא רק ישרדו — הם גם יגדלו.
מנהל / בעל עסק? את קורס הניהול שלנו להצלחה ותוצאות, אתה ממש חייב כדי לקפוץ לשלב הבא, כנס עכשיו! לחץ כאן
גיא בוארון 