מנהלים רבים מצביעים על תחושת אשמה במהלך היום יום שלהם בעבודה, ויש הרבה סיבות לתחושה הזו, ולרוב הסיבות הם לא בגלל שעשו משהו לא נכון או לא בסדר, התחושה הזו היא כמובן סובייקטיבית על רמת הביצועים, אכזבה של המנהלים, של הלקוחות. לקיחת יום חופש או יציאה לארוחת צהריים ארוכה, או עבודה מהבית עשויה להתיישב על תחושת האשמה.
הורדת סמכויות לצוות יכולה לשבת על תחושת אשמה, הרי והתחושה שאתה אחראי על עומס העבודה אצל העובדים שלך, ולדרוש מהם שעות עבודה ארוכות. לעיתים תחושת האשמה מתיישבת על משוב שלילי שהעובדים יחזירו להם לאור העובדה שהם עובדים קשה מדי.
אז מה עושים?
לעקוב, נסה לרשום את כל הנחות היסוד שאתה חושב שהאירגון מצפה ממך, לדוג': לעבוד עד מאוחר, לתת יותר תפוקות, לתת יותר מכירות, להשיג יותר לקוחות.
ייתכן ותגלה שחלק מהציפיות האלו אכן אמתיות, וכנראה שתגלה שחלק מהציפיות האלו לא קיימות, והן הנחות ייסוד שאתה יצרת בראש, לדוג' האירגון מצפה ממני להגיע כל יום, גם אם בנהלי החברה אני יכול לעבוד שלוש פעמיים בשבוע מהבית. ייתכן והפרשנות שלך לציפייה היא מגיע בכלל מהעבר הרחוק שלך בילדות, אם אביך היה עובד מאוד קשה וחוזר בערב מאוחר הביתה, סיגלת לעצמך את הפרדיגמה כי צריכים לעבוד עד מאוחר בלילה, ואין דבר כזה לעבוד מהבית.
אמונה נוספת יכולה להיות – מנהלים מרווחים יותר, ולכן המנהל צריך לעבוד הרבה יותר קשה מהעובדים שלו, רק שבסופו של יום גם אם המנהל מרוויח פי עשר מהעובד הזוטר ביותר באירגון, אין אפשרות הגיונות שיעבוד 80 שעות (8 שעות עבודה כפול 10), אז אין באמת קשר בין שעות העבודה לבין התפקיד והשכר, אלא לתחום האחריות ותמורה שאותו אדם נותן.
התהליך לתיקון המצב:
זיהוי הפרדיגמה השגויה -> לחקור ממה היא עשויה לנבוע -> רישום ומעקב אחרי הנחות היסוד – > שינוי תפיסת המציאות – > פעולה מחדש.
איך זה נראה בפועל?
לקחת חופש מייצר הקטנת תפוקות -> אבי היה עובד כל יום ללא ימי חופשה למעט שבת -> רישום התפוקות יום יומיות של הצוות -> יציאה לחופש, ורישום מחדש של התפוקות ביום זה -> יצירת פרדיגמה חדשה, כשאני בחופש אני מתמלא באנרגיה וחוזר עם תפוקות גבוהות הרבה יותר ורעיונות יצירתיים -> שינוי התנהגות.
מנהל צוות? בעל עסק? יש לנו חבילת תכנים שהיא קריטית להצלחה שלך, כנס עכשיו >>
גיא בוארון 