הקשר בין מנהיגות לתקווה

"מנהיג הוא סוחר של תקווה", אמר נפוליאון בונפרטה, כלומר מי שרוצה להיות מנהיג חייב לתת לאדם שמולו תקווה, הוא יתווה את הדרך, ינהג על פי דרך זו ויפנה אותה לאחרים שילכו אחריו.

אנשים רוצים לדעת שהם הולכים בדרך בטוחה, וגם אם ברגע זה אין להם פתרון והמצב הוא לא אופטימלי, הרי שאם ניתן להם תקווה, נצייר להם את העתיד המשופר, וננהג על פי דרך זו – הם ינהגו כמוכם.

מחקרים מראים עוד שיש קשר הדוק בין רמת האושר להצלחה. המחקר שערך שיין פיין מצא כי תקווה מביאה אושר ולא להפך. תקווה מייצרת במוח דופמין, הורמון הגורם לעוררות, מוטיבציה ושמחה. עוד מראה המחקר כי סטודנטים ובעלי עסקים ככל שהיו בעלי תקווה גבוהה יותר כך הם הצליחו להגיע להישגים גבוהים יותר.

איך מייצרים תקווה מנהיגותית?

השלב הראשון והחשוב ביותר בלצייר תקווה הוא לסרטט בבהירות את התמונה הרצויה, את מה שאנחנו שואפים להגיע אליו – את המטרה.

כדי ליישם את המטרה חשוב שהתקווה שאתם רוצים לייצר תהיה תלויה בעשייה של אנשים, ולא בגורל או במזל, כלומר כשנגדיר יעדים שניתן על ידי פעולות אקטיביות לקדם אותם ולא להסתמך על מעגל שני, כגון מזג האוויר למשל.

אני מאמין

כשמנהיג מצייר לעצמו את האני מאמין שלו, ואחריו מגיעים בני אדם נוספים, זה נקרא הדהוד. ההמנון הלאומי שלנו, "התקווה", הוא הדרך שכולנו כעם מצווים לפעול על פיה. כשהורה הולך בכל יום שישי לתרום סלי אוכל ובנו ממשיך אותו לאחר מותו זה נקרא הדהוד. יישום אני מאמין והפצתו לקהל הוא דרך מעולה לתת תקווה לאנשים ולעצמך.

אין לכם אני מאמין? כנסו עכשיו לקורס הדיגיטלי שלנו >>

כתיבת תגובה