ניהול מטריציוני – יתרונות וחסרונות

בעידן פוסט קורונה, אנחנו עדים ליותר ויותר אירגונים בנקיטת עמדה לניהול מטריציוני המאפשר בעולם ה Agail לתת מענה טוב יותר לשינויים דינאמיים בתחומים העסקיים לתחרות שנוצרה כמעט בכל ענף, לרבות בגיוס עובדים.

מהו ניהול מטריציוני?

שיטת ניהול זו, בנויה על הררכית עבודה על פי דרישה / פרויקט באופן דינאמי ולפי צורך עסקי, העובדים כפופים מקצועית ליחידה אירגונית המהווה בסיס משותף והעובדים מוקצים על פי צורך למנהל פרויקט / מוצר. בסיום הדליבירי אותם עובדים חוזרים לפול ביחידה האירגונית להקצאה מחדש. ההדרכות, גיוס העובדים והתאמת ה Skill לפרויקט נעשת על ידי המנהל המקצועי.

יתרונות השיטה

בשיטה זו אנחנו מאפשרים לתחום העסקי לייצר צוותי עבודה ממוקדים על פי SKILL ספציפי, להיות ממוקדים ללא רעשי שוטף שבדרך כלל העובדים נגררים אליהם, אנחנו מייצרים גמישות למינוף הפרויקט, וניתוק התלות בעובד כזה או אחר.

חסרונות השיטה

בהררכיה אירגונית מטריציונית עשויים להיות סתירות בין המנהל המקצועי המאגד את העובדים אליו הם כפופים ישירות, מול מנהל הפרויקט / מוצר שקיבל עליו אחריות ליישום וכפיפות פרויקטלית של אותו עובד. למעשה העובד מדווח לשני גורמים שונים באירגונים, המצריך תיאום מתמיד בין שני הגופים ומציאת פתרונות לכשלים בתהליך או במקרים של החלפת עובד, למעשה יש כאן תקורות ניהול כפולות ותחושת העובד לאי שייכות למקום אחד. כמו כן אירגונים צריכים להתאים את סביבות העבודה שלהם בהתאמה לצוותי עבודה בצורה מתאימה, כך שעובדים יישבו כצוות משימה לתקופה מסוימת ויוכלו בהמשך להתנייד עם המחשב / ציוד למיקום אחר כצוות עבודה במקרה ויש מחויבות לעשייה פרונטלית.

מנהלים המעוניינים לקבל כלים פרקטיים לניהול, אני מזמין אתכם לקרוס הדיגיטלי שלנו.

כתיבת תגובה