כשיש תסכול בעבודה או חוסר מוטיבציה, בדרך כלל היא מגיעה מפערים, הם יכולים להיות פערים בין הציפייה האישית שלנו בתפקיד, מהקריירה, ומהמקום שאנחנו נמצאים בו כרגע, בתוצאות או בשביעות הרצון של הסביבה מהתפקוד שלנו לבין מה שאנחנו מצפים שיקרה או מהמחשבה שלנו איפה אנחנו צריכים להיות או מקבלת הפידבקים הסביבתיים.
ניקח כמה דוגמאות: במקרה ראשון אנחנו עובדים מאוד קשה על משימה מסוימת, אנחנו משקיעים זמן, מוטיבציה, מרץ ולבסוף מגיע המנהל שלנו ויש לו תלונות על התוצאה או על הדרך ומביע מולנו אי שביעות רצון, זה פער בין הציפייה שלנו להשקעה לבין התגובה של הסביבה.
דוגמא נוספת – שיש תשוקה לתפקיד מסוים או למקצוע כלשהו, אבל בגלל אילוצי החיים אנחנו נשאבים למשהו אחר לגמרי, שהוא לא מה שאנחנו אוהבים. ייתכן ואנחנו טובים בו במקצוע הנוכחי שלנו, ומשקיעים בו את כל מרצנו אבל זו לא התשוקה שלנו.
כדי לגשר על הפערים האלה, צריך לעשות הסתכלות ולהבין ממה הם נובעים, מה שורש הבעיה או הרגש שלנו, ומכאן לבנות תוכנית עבודה ייעודית לגישור הפער. נתבונן על הדוגמאות שלנו. במקרה ויש לנו פער בין התשוקה שלנו בעבודה לבין איפה שאנחנו נמצאים כרגע, אין צורך לזרוק את הכול לפח ולעשות רק את מה שאנחנו אוהבים, זה עשוי לייצר בעיה גדולה יותר, מה שאנחנו צריכים לעשות זו תוכנית מדורגת להשגת היעוד שלנו, אם אנחנו עובדי משרד והתשוקה שלנו היא להיות בעל עסק למותגי אופנה, או מחבר רב מכר, אין צורך לעזוב הכול ולהיות סופר או לשכור חנות ולהשקיע מאות אלפי שקלים על מותגים, אלה פשוט לפתוח קובץ וורד ולהתחיל לכתוב, אם אנחנו רוצים להיות בעלי חנות למותגי אופנה אז אפשר לפתוח את האתר האינטרנט שלנו בעלות סמלית, לשווק את הרעיונות והמיזמים שלנו ברשתות החברתיות, לייצר שיתופי פעולה עם בעלי חנויות שכבר יש להם חנות אבל עם תנועה נמוכה.
גיא בוארון 